הסיפור של קמדו קיצ'ן

שמי טומואקי סאסאזקי. גדלתי בעיר טוקיו והתחלתי את דרכי בעולם הבישול במטבח של בר איזקאיה יפני בעיירת סקי שבהוקאידו, צפון יפן, שם גרתי בשנות ה20 לחיי. בעונות הקיץ הייתי מבשל ומגיש ארוחות יפניות בבקתות אירוח למטיילים בהרי האלפים היפניים ובימי החורף הייתי גולש סנובורד. באותה תקופה התשוקה שלי לסנובורד וטבע הייתה לא פחותה מהתשוקה שלי לאוכל ולבישול, וזה מה שגרם לי לצאת מיפן ולהתחיל לטייל בעולם. ביליתי שנה בעיירת סקי בקנדה, שם עבדתי והתמקצעתי במטבח ההודי וכשחזרתי שוב להוקאידו, התחלתי לעבוד במסעדה איטלקית. בהדרגה, תוך כדי שהתנסיתי בסגנונות שונים של בישול, התפתחה הסקרנות שלי לצאת ולחקור לא רק את המאכלים השונים, אלא גם את התרבויות הלא פחות מעניינות שעומדות מאחוריהם.
טיילתי בדרום אמריקה, אוסטרליה, קנדה וארה"ב, הודו, נפאל ותאילנד, אירופה, ולכל מקום שאליו הגעתי- טעמתי, הרחתי, חקרתי ובישלתי. באחד מהטיולים הללו הכרתי את מאיה, ומאז אנחנו ביחד. אחרי שהמשכנו לטייל יחד חזרנו ליפן ולמדתי בישול באופן מקצועי. ב2016 החלטנו לבוא לארץ.
מאז שהגעתי לארץ התנסיתי במקומות עבודה שונים, הכרתי את חומרי הגלם המקומיים, השתתפתי באירועים, יצרתי שיתופי פעולה, בניתי את הדוכן שלי וצברתי עוד ניסיון בעיקר בהכנת אוכל לאירועים. למרות שכולם ציפו ממני להכין אוכל יפני, תמיד הפתעתי עם משהו קצת יוצא דופן. טאץ' אישי שמביא לידי ביטוי את האהבה שלי ל"פיוז'ן". בשבילי הבישול הינו בין השאר, דרך לחצות את הגבולות שבין תרבויות ושפות שונות. כאשר טיילתי מחוץ ליפן, לא ידעתי אנגלית כלל. ידעתי לבשל. זאת הייתה הדרך שלי להתחבר לאנשים.
אחד המאכלים שאני הכי אוהב ומתגעגע אליו מיפן, זה מרק ראמן. הגעגוע הזה גרם לי לרצות להכין את המרק לעיתים תכופות, ולבסוף גם להגיש אותו לקהל הרחב.
אני מקווה שקמדו קיצ'ן יספק לכם אוכל טעים, בריא ומזין, פיסית ורוחנית ותוך כדי כך ימשיך לחבר בין אנשים, תרבויות ושפות.